ביקורת פייסבוקית ראשונה | הדרך לצ'ינגיסטן

או-קיי, זה קרה מהר משחשבתי: ביקורת ראשונה על "כורש הנסיך האחרון", מאת אשת הספרות (והדוקטור! מיינד יו) יעל ברהמס. תודה רבה, יעל!

ואני אישית ממליץ על הספר יותר למבוגרים ופחות לנוער (פרט לנוער בוגר, נגיד 16 ומעלה).

מה פה קורה פה?

הגעת לבלוג של יונתן ילון (היי, זה אני), שהוקם במקור כדי לתעד את תהליך הוצאת הרומן הראשון שלי, "המלך צ'ינגיס הראשון". לאחר מכן כתבתי בו בעיקר על "כורש הנסיך האחרון", רומן היסטורי על כורש הגדול. כעת אני כותב בו על המסע שלי להוציא לאור באופן עצמאי את הרומן הקומי־מוזיקלי "ג'וני בוי"!

מי אני?

נולדתי בדרום אפריקה בשנת 1978. בגיל עשרים וארבע התפרסם ספרי הראשון, קובץ הסיפורים "אהוב על בנות". חמש שנים לאחר מכן יצא "אושר בלי גבולות", משחק מחשב עלילתי פרי מקלדתי, שהוּרד על ידי כ-200,000 איש ונבחר כמשחק הישראלי הטוב ביותר בכל הזמנים.
אני מתגורר ברעננה עם אשתי גלית ושני ילדיי, טמיר ואודליה. עובד כסמנכ"ל שיווק בחברת היי-טק, וכותב לפעמים גם באתר "ביקורות ספרים לממהרים".
"המלך צ'ינגיס הראשון", שיצא לאור בשבוע הספר 2016, היה רומן הביכורים שלי. בשנת 2019 יצא הרומן השני שלי, "כורש הנסיך האחרון". מתישהו אכתוב את הרומן השלישי.

כתיבת תגובה לבטל