אירועי החתמה, למרות שמם המפוצץ, הפכו כמעט לדבר שבשגרה עבור סופרים רבים. משמעות הדבר הלכה למעשה – מזמינים בחנות ספרים כלשהי עשרות (בודדות) של עותקים מהספר, מסדרים לסופר שולחן שעליו יונחו ספריו, והמשקיענים גם מארגנים לסופר כיסא ושלט המבשר על האירוע. מכאן, שיסתדר לבד.
האינטרס של החנויות בקיום אירועים כאלה ברור – ההשקעה בארגונם היא מינימלית, בזכות הסופר מגיעים לסניף קונים שאחרת לא היו מגיעים אליו, הוא למעשה עובד נוסף בסניף שלא צריך לשלם לו משכורת, וחלק גם רואים בכך יוקרה מסוימת. כמובן, לא כל החנויות מאפשרות זאת לכל הסופרים כל הזמן. אירועים כאלה בדרך כלל נקבעים בזכות קשרים אישיים של מנהלי החנויות עם המו"ל, המפיץ, הסוכן או הסופר עצמו.
עם זאת, את אירוע ההחתמה הראשון שלי ארגנתי לגמרי לבד, בלי קשרים ובלי כלום. עברתי במקרה בקניון רמת אביב, פניתי לאחראית המשמרת, הצגתי לה את הספר שנמכר בסניף והצעתי שאבוא להתארח בו. היא מיד הסכימה, קבעה איתי מועד, דאגה להזמנת העותקים ולהכנת השולחן, ונגמר הסיפור:
הייתי בסניף שעתיים נחמדות מאוד בסך הכול. הטקטיקה שלי היתה לעמוד במרחק כמה צעדים מהשולחן, לחכות שקורבנות תמימים יגשו אליו ויתחילו לעלעל בספר, ואז לתקוף אותם ולספר להם שאני הסופר, ושאשמח להקדיש ולחתום על הספר. חלקם הגיבו ב"יופי" מנומס, וחלקם פשוט קנו אותו!
מכרתי 13 עותקים בשעתיים האלה. הבנתי שזה נחשב לא רע בכלל.
בניכוי התשלום על החנייה, האייס קפה ומס ההכנסה על התמלוגים, יוצא שהרווחתי שקל בשעה.
מה שנקרא, Keep your day job!