את המאיירת נועה ויכנסקי, בניגוד לאנשי מקצוע אחרים שהיו מעורבים בספר, לא הכרתי לפני שנבחרה להכין את הציור שמעטר את הכריכה. הנחתי מראש (וחששתי) שתיבחר עבור הכריכה תמונת סטוק חבוטה כמקובל במקומותינו, וחיפשתי אלטרנטיבות שיהיו הרע במיעוטו (דוגמאות: 1, 2, 3, 4. כן, אני יודע).
למרבה המזל, מעט לפני שלב עיצוב הכריכה התקיים בבולוניה יריד ספרי הילדים הבינלאומי, ושם המו"ל רני גרף פגש לראשונה את נועה. במציאות הם גרים כחמישה קילומטרים זה מזה, אך נראה ששניהם מעדיפים לבלות להם בכנסים באיטליה. לא שאני מתלונן או משהו.
רני התרשם לטובה מהעבודות שנועה הציגה בכנס, ולאחר כמה ימים נפגשנו איתה בתל אביב. דיברנו על הסיפור, מה הכריכה צריכה לשדר, ואילו צבעים דומיננטיים בעלילת הספר (ספוילר: זהב ואדום-כהה-על-גבול-הבורדו).
לפני שהתחילה לעבוד, קראה נועה את הספר במלואו. הסקיצה הראשונה שהעבירה מבהירה עד כמה הקריאה היתה חשובה, שכן היא מבטאת הבנה מעמיקה של הטקסט:
בנוסף, העבירה נועה סקיצות אחרות – אחת של הכתר בלבד, והשנייה של המלך עצמו (דומה לאיך שדמיינתי אותו, רק שלצ'ינגיס אין שפם):
היתה בין שלושתנו תמימות דעים שהסקיצה הראשונה היא "האחת". לאחר שבחרנו בה, נועה התחילה לעבוד עליה באופן אינטנסיבי יותר:
עד שסיימה גרסה סופית בשחור-לבן:
לאחר שאישרנו אותה, כמעט בלי הערות, היא ניגשה לשלב הצביעה:
וזו התוצאה הסופית:
כולנו היינו מרוצים מאוד מהעבודה המשותפת ובעיקר מהציור, שזוכה לשבחים רבים עוד בטרם יציאת הספר. תודה לך, נועה!
נהדר, איזה כיף לקבל הצצה לתהליך. העטיפה ממש יפה 🙂
הכי כיף לשמוע שהלקוח מרוצה