מכירים את זה שמשהו מתגשם בדיוק, אבל בדיוק כמו שחלמתם?
זה מה שקרה לי בימים האחרונים עם "אחכה לָךְ" – השיר של ג'וני בוי!
ג'וני, גיבור הספר החדש שלי, הוא זמר של להיט אחד. אמנם יש לו שירים נוספים כמו "לעולם לא אשבור את ליבך" או הדואט הדביק "ביחד בשבילך", לו קראתי על שם מועדון הצרכנות של ההסתדרות… אבל כולם מכירים אותו רק בזכות "אחכה לך".
בזמן שכתבתי את הספר דמיינתי איך השיר "אחכה לך" (כביכול תרגום של "I’ll Be Waiting") אמור להישמע. היה לי ברור שזה שיר פופ אייטיזי עמוס סינתיסייזרים עם מילים אופטימיות ומטופשות. אז התחלתי לזמזם מנגינה, והתחלתי לכתוב לה מילים, והתחלתי ליצור לה פלייבק… אגב, זו לא הפעם הראשונה שאני עושה את זה בזמן כתיבת ספר – ברומן הראשון שלי, "המלך צ'ינגיס הראשון", להקת אייטיז דימיונית מופיעה באחד הפרקים עם להיטה הדימיוני "חם ברחובות", שיר שבסופו של דבר כתבתי במלואו ואף ביצעתי.
אפשר להתווכח על יכולות השירה שלי, אבל מה שבטוח, הקול הנמוך שלי לא מאוד צלול ופופי. לכן, אחרי שעיבדתי את השיר פניתי לחברי הקרוב רועי סלמן, שמעבר להיותו סופר מוכשר ("כמעט שם", "באמצע הרחוב") הוא גם זמר־יוצר עם כמה אלבומים מאחוריו. גם אם זה ממש, אבל ממש לא הסגנון הרגיל שלו, רועי מייד הסכים לשיר את השיר בתור "ג'וני בוי".
אבל זה לא נגמר בזה. בספר יש התייחסות לזמרות ליווי, וחשבתי שרצוי להקליט לפחות אחת כזאת. כאחת שהפליאה בשירתה בערבי קריוקי שהשתתפנו בהם יחד, הצעתי את התפקיד לחברתי עינב בכר, שגם היא הייתה אדיבה מספיק לזרום עם השטויות שלי. הקלטתי אותה לפני כמה ערבים עושה קולות שונים, ובסוף היא נשמעת לבדה כמו חצי להקת גוספל!
אז אחרי כל ההקדמה הזאת, הנה השיר: https://www.youtube.com/watch?v=Dj2vuGfBbKI