צפיתם בסרטון לקמפיין של הספר שלי בהדסטארט? אני רגיל יותר לכתוב ספרים (כשאני לא כותב סטטוסים) וקצת פחות לכתוב תסריטים. אז לפני שהכנתי את הסרטון צפיתי בכמה סרטונים שהוכנו לקמפיינים דומים, לראות איך אחרים עשו את זה. בהרבה מקרים הלכו על פורמט קבוע: היי, אני X, עשיתי בעבר Y, וכתבתי את הספר Z… אז מספרים קצת על הספר, מסבירים מה חשוב בו, ומסיימים עם קריאה לפעולה ("בחרו באחת התשורות…" / "עזרו לי להגשים את חלומי…" וכדומה).
אמנם כבר הגשמתי את חלומי להוציא ספר, אבל התסריט הראשון שכתבתי הזכיר מאוד את הסרטונים שצפיתי בהם. הוספתי קטע הקראה קצר וסיפרתי יותר מאחרים על תהליך ההוצאה לאור, אבל בגדול הפורמט נשאר זהה. ליתר ביטחון שלחתי את התסריט לחברי התסריטאי שחר פוקס שיחווה עליו דעה. הוא ענה לי: "שמע, זה מנוסח נחמד והכול. אבל מה השפיץ? מה הקונספט? מה ההבדל בין זה לפוסט כתוב?"
הבנתי שהמסר לא עובר בצורה ויזואלית ואפילו לא אלגנטית במיוחד. מה הטעם לעשות עוד סרטון גנרי כמו כולם? בעקבות זאת כתבתי תסריט חדש, שגם הוא לא זה שצולם בסוף, ועליו אספר מחר. בינתיים, קראו את התסריט הראשון שנפסל:
[מקריא מה"ספר" בזמן שפונה הצידה ומרכיב משקפיים]
"עיניו החיוורות של המלך בחנו את עיניו החלושות של התינוק, שנח בשלווה בחיקה של אמו. הוא היה קטן וחסר ישע. האם הוא באמת יכול לסכן אותי, את המלך העליון? תהה לרגע, ואז נזכר שתינוקות טבעם לגדול."
[מסתכל למצלמה ומסיר את המשקפיים]
או, היי, אתם כאן. אני יונתן ילון. אולי אתם מכירים אותי מהפייסבוק; ממשחק מחשב שהוצאתי פעם; או מ"המלך צ'ינגיס הראשון", הספר הקודם שלי שיצא לפני שלוש שנים.
גיליתי שספרים זה קצת כמו ילדים. אחרי שאחד יוצא, מתחילים לשאול אותך מה קורה עם הבא. אז הספר הבא בדרך – ההיריון שלו באמת לקח תשעה חודשים, אבל הלידה שלו מתעכבת כבר שנתיים.
אחרי ההצלחה של "צ'ינגיס", הייתי בטוח שמעכשיו הדרך שלי כסופר תהיה סלולה. ובאמת, לא לקח הרבה זמן עד שחתמתי עם הוצאה שהתחייבה לממן את הספר הבא. אבל בלי להלאות אתכם בפרטים, העסק הלך והסתבך, ובסוף הייתי צריך להתחיל מההתחלה. קיבלתי סירובים מכמה הוצאות, שאמרו שהספר מצוין אבל לא מספיק מסחרי. יכולתי לחכות להוצאות אחרות, או להוציא את הספר בעצמי. פתאום חשבתי, למה לא עשיתי את זה בעצמי מלכתחילה? יש לי את מה שדרוש – את הידע איך מפיקים ספר, את אנשי המקצוע הנכונים, את הרצון, ואני מקווה – דיר באלאק, כן? – שגם את הקהל.
אז הספר החדש הוא רומן היסטורי למבוגרים על כורש, המלך הפרסי, מלידתו ועד עלייתו לכס המלכות. זוכרים את "הצהרת כורש"? משהו מהבגרויות? זהו, שאת ההיסטוריה כותבים המנצחים, וההיסטוריונים, שרובם היו יוונים, לא פרגנו לפרסים אחרי מאות שנות מלחמה ביניהם. אבל סיפור ההתבגרות של כורש שכן תועד הוא סיפור אפי על אהבה, הקרבה וגבורה. הוא ייקח אתכם 2,600 שנה אחורה, אל המאורעות שהובילו לשיבת ציון מגלות בבל, כלומר הסיבה שאנחנו פה, ואל אחת הדמויות הכי חשובות בהיסטוריה שלנו. זה סיפור שכמעט אף אחד לא מכיר, אבל הוא יותר מדי טוב מכדי שלא יסופר.
אז האם הוא יסופר? אני החלטתי לעשות מה שצריך כדי שזה יקרה. זה הזמן שלכם להחליט אם אתם מצטרפים אליי למסע הזה. אז הצטרפו אליי!
