קטגוריה: כורש

סטוריטל

החל מהשבוע ניתן להאזין מכל העולם לשני הרומנים שלי – "המלך צ'ינגיס הראשון" ו"כורש הנסיך האחרון" – דרך סטוריטל (Storytel), אחת מפלטפורמות ספרי האודיו המובילות בעולם:

https://www.storytel.com/il/he/authors/417307

חצי שנה לכורש

"כורש הנסיך האחרון" ראה אור לפני חצי שנה. קשה לי להאמין שעבר מאז כל כך *מעט* זמן, כי זה מרגיש לי הרבה יותר.

סיימתי לכתוב את הספר כשנתיים לפני שיצא, וכשזה קרה סוף סוף, אחרי הרבה מהמורות בדרך, כבר הייתי בסטייט אוף מיינד שונה. הייתי עמוק בתכנון הספר הבא, וכמעט שכחתי את הספר ההוא שכתבתי פעם.

שלא תבינו לא נכון: אני בהחלט גאה ב"כורש". קמפיין ההדסטארט שלו הצליח מעבר למצופה; הוא מכר היטב כמו ספרי הקודם שיצא בהוצאה וגם יותר מרוב הספרים שיוצאים בהוצאות הגדולות; וזכה לביקורות משבחות (חוץ מאחת) באמצעי התקשורת ובקרב הקוראים. "כורש" היה אמנם פחות אישי עבורי מ"צ'ינגיס", אבל לדעתי מהודק ומהוקצע יותר. הוא החזיק עד לאחרונה במבצעים הראשיים של סטימצקי וצומת ספרים – סוג של נס בשביל ספר שיצא באופן עצמאי, וכמעט נצח במונחים של ישראל, בה יוצאים כל חודש יותר מ-600 (!) ספרים חדשים.

אולי זו הבעיה. כל כך הרבה אנשים כותבים, וכל כך מעט קוראים. אפילו אני מעדיף לאחרונה לבהות אחרי יום עבודה ארוך בפייסבוק או בטראש טלוויזיוני, מאשר "להתאמץ" לקרוא ספר טוב. זה הופך להיות משהו מיושן ושולי יחסית, כפי שקרה לתיאטרון או למוזיקה קלאסית. וחבל שכך, כי כשבאמת מתחברים לספר, אין פורמט שיכול כמוהו לפתח את החשיבה ולהסעיר את הדימיון.

הנחתי בינתיים את הספר הבא בצד. אני לא יודע אם אי פעם אכתוב אותו – בניגוד לעבר, זה לא בוער בי עכשיו. אני נהנה לדמיין את העלילה ובאופן תיאורטי רוצה להשלים אותו, אבל בתכל'ס לא מוכן להקרבה העצומה שדורשת כתיבת רומן, בין אם זה על חשבון "החיים האמיתיים" ובין אם זה בסחיטה הרגשית שהיא מחייבת. גם זמן פנוי בהחלט חסר לי כרגע, אבל גם כשהיה לי, נזהרתי שלא להיכנס שוב לפרויקט "שואב" כל כך. מה גם שהספר הבא, אם אי פעם יראה אור (ואני רוצה לחשוב שכן), יהיה עוד פחות מיינסטרימי מהקודמים. אז בשביל מה? אלפי שעות עבודה שיסתכמו ברווח של כמה אלפי שקלים, וכמה אלפי קוראים במקרה הטוב?

אני יודע שאני בר מזל ושיש הרבה סופרים שרק חולמים על זה, אבל לא בטוח שזה המקום שלי יותר. תמיד קראתי ותמיד אקרא, אבל ייתכן שזמן הכתיבה שלי עבר. לפחות לעת עתה.

ביקורת חדשה על כורש

הבלוגרית ואשת התוכן יערית טרבלסי פרסמה ביקורת נדיבה על ספרי החדש, "כורש הנסיך האחרון". בין היתר, היא מגדירה את הספר "אחד מהרומנים ההיסטוריים הטובים והמרתקים שקראתי".

כורש עדיין במבצעים

שמחתי לשמוע שספרי החדש-יחסית, "כורש הנסיך האחרון", נכנס זה החודש הרביעי (!) למבצעים הראשיים של סטימצקי וצומת ספרים (שני ספרים ב-99 ש"ח / ספר שני בשקל).

מדובר בהבעת אמון יוצאת דופן של הרשתות המסחריות בספר, שאותו הפעם הוצאתי באופן עצמאי לחלוטין. כמו כן, זו הצלחה מרשימה של חברת ההפצה.

1,000 עותקים!

למי שמתעניין בצד המסחרי של הספרות: אחרי פחות מחודשיים מיציאת הספר, "כורש הנסיך האחרון" מכר כבר 1,000 עותקים.
הספר צפוי להיכלל במבצעים הראשיים של הרשתות גם בחודש נובמבר.
1,000 עותקים בתקופה קצרה כזו ממש לא עושים את "כורש הנסיך האחרון" רב מכר מטורף, אבל זו הצלחה מתונה במונחים של השוק, והצלחה מטאורית בשביל ספר שיצא באופן עצמאי. עם זאת, סביר להניח שמעתה קצב המכירות לא יתגבר אלא יואט.
מכיוון שאני המו"ל ומקבל נתח גדול יותר מבעבר על כל מכירה, כבר שבועיים בערך שהפרויקט הזה רווחי. כלומר הוצאתי עשרות אלפי שקלים, והרווחתי עשרות אלפי שקלים, ועוד קצת. כמה קצת? בואו נגיד שכל מי שחושב שאפשר לחיות בארץ רק ממכירת ספרים, שיחשוב שוב…

ביקורת ב"שבוע הספר"

עלתה ביקורת חדשה של גדי איידלהייט על "כורש הנסיך האחרון" באתר "שבוע הספר".

וזה כבר היום החמישי ברציפות שכותבים בו על הספר… ברביעי כתבו בוואלה!, בחמישי בידיעות חיפה, בשישי בהארץ ואתמול (שבת) התראיינתי בכאן ב'.