או: למה (כנראה) לא אכתוב ספר המשך ל"המלך צ'ינגיס הראשון".
רבים אמרו לי ש"המלך צ'ינגיס הראשון" הוא הספר הכי טוב שכתבתי, ואני נוטה להסכים איתם. הוא לא מושלם, כמובן, אבל השקעתי בו יותר מהלב והאופי שלי מאשר כל פרויקט אחר. כש"צ'ינגיס" יצא בשנת 2016 הוא הצליח מעבר לציפיותיי וקיבל תשבוחות מקיר לקיר מגורמים "אובייקטיביים", דהיינו סופרים ומבקרי ספרות שלא חייבים לי כלום. זמן לא רב לאחר יציאתו התחלתי לעבוד על מבנה לספר ההמשך, די סיימתי אותו ואפילו כתבתי את שני הפרקים הראשונים. אבל אז נטשתי את הפרויקט לטובת "כורש הנסיך האחרון", וגם אם היו לי כמה הרהורי חרטה לאורך השנים, סביר להניח שכבר לא אכתוב אותו לעולם.
למה? יש לכך שלוש סיבות עיקריות:
- השיקול המסחרי – "צ'ינגיס" הראשון מכר מספר ארבע־ספרתי, גם במהדורה העברית וגם שנים לאחר מכן כשתורגם והיה רב־מכר באמאזון לתקופה קצרצרה. עם זאת, הוא לא היה הצלחה כלכלית ברמה שאפשר להתפרנס ממנה חלקית, ולא היה ליגיון של מעריצים שמחכים לספר המשך. סביר שרוב מי שקרא את הספר הראשון היה קורא גם אותו, אבל הוא היה מוכר כמוהו או פחות (גם אם היה יוצר בו עניין מחודש כלשהו), ובנוסף היה עניין לא פתור של זכויות ההפצה שהיה מקשה עליי למכור אותם יחד. עם זאת, זה היה השיקול הכי פחות חשוב מבחינתי, מעולם לא כתבתי בשביל הכסף.
- פוליטיקלי קורקט – התחלתי לכתוב את "צ'ינגיס" הראשון בשנת 2013, ועכשיו אנחנו כמעט עשור לאחר מכן. המון השתנה בעולם מבחינת ייצוגים ופוליטיקת זהויות, וטוב שכך. מהמקום הפריווילגי שלי, אני הכי בעד ליברליזם ואינקלוסיביות ומי־טו ושיוויון זכויות לכולם, אבל למרות מעלותיו הרבות, המלך צ'ינגיס הכי לא. הוא שמרן ופרימיטיבי ושוביניסט וכופה את רצונו על ממלכה שכזאת. מה שעבר בספר הראשון בהומור כנראה לא היה עובר בספר השני, שאמור היה להיות קיצוני יותר. שניים מקווי העלילה המרכזיים שלו הם בחירתה של מלכה חדשה (שילוב של תחרות יופי מהאייטיז וסיפורי אלף לילה ולילה); ויציאתו מהארון של בנו של צ'ינגיס, יורש העצר של הממלכה. בשביל לכתוב אותם כמו שצריך הייתי צריך לעבור בשדה מוקשים, ובסוף עוד לספוג אש מכל הכיוונים. אנחנו צוחקים מהמתועב, מהגס ומהמיושן, ובתרבות שבה יש רגישות כל כך גבוהה והתנגדות כל כך חריפה לערכים של "פעם" (גם אם מוצדקת בחלקה הגדול), הייתי מתקשה מאוד להתעסק בנושאים נפיצים בצורה הומוריסטית ועוד לצאת מזה בשלום. אולי אפילו מהפוסט הזה לא אצא בשלום?
- זה לא זה – בתחילת שנות העשרים שלי יצאתי עם מישהי, ואחרי כמה חודשים היא נפרדה ממני בטענה ש"זה לא זה". התקשיתי להבין מה בדיוק לא "זה" בינינו, אחרי הכול היה לנו נחמד ועשינו חיים. אבל הסיבה העיקרית ש"המלך צ'ינגיס השני" הוקפא לפרק זמן בלתי מוגבל היא בדיוק זו – הוא פשוט לא היה "זה". היה לי נעים וכיף לחזור לעולם ולדמויות שבניתי באהבה רבה בספר הראשון, אבל בשלב מסוים הייתי צריך להודות בפני עצמי שספר ההמשך לא יתעלה עליו בשום מובן. חשתי כאילו אני כותב פאן־פיקשן לעצמי, ושעם כל האהבה לדמויות והרצון להמשיך את הסיפור שלהן, יהיה מרגש יותר לצאת למסע חדש לחלוטין.
אז את ספר ההמשך כנראה כבר לא אכתוב. קראתם את הספר הראשון ואתם רוצים לדעת מה קורה בהמשך דרכם של צ'ינגיס, טוראן וטטיאנה? אם תבחרו את החבילה הדיגיטלית בקמפיין ההדסטארט (תשורה מאוד underrated בשם "99 כדורים פורחים"), תקבלו תקציר מלא של העלילה ואת שני הפרקים הראשונים של "המלך צ'ינגיס השני"!
באופן צפוי, לאחר סיום הפרומו הייתה צניחה חדה במכירות של הספר, מכיוון שכעת שוב הוצע בתשלום. עם זאת, הוא קיבל ממנו רוח גבית מסוימת והגיע שבוע אחריו למקום השישי ב"דרמה רוסית", למקום הארבעה-עשר ב"דרמה אסיאתית" ולמקום הארבעים וחמישה ב"הומור תרבותי ואתני":
