הדרך לצ'ינגיסטן

בפוסט הקודם על שבוע הספר כבר תיארתי את החוויות הראשונות שלי ביריד בכיכר רבין, אז לא אציין כאן דברים דומים שחזרו על עצמם בהמשך. אכן הגעתי ביום ראשון, ביום רביעי ובמוצ"ש, וגם קפצתי קצרות עם אשתי והילדים לכיכר ביום חמישי. תמיד שעשעו אותי ה"הכרזות" עליי בכל פעם שהגעתי לחתום בדוכן. הקלטתי אחת מהן בטלפון הנייד (מתנצל על האיכות הירודה):

(למתקשים: "יונתן ילון חותם על רב המכר ההיסטרי, 'המלך צ'ינגיס הראשון', עכשיו בדוכן הוצאת 'גרף'." בכל פעם זה היה ניסוח אחר. יש לציין כי ההכרזות על סופרים אחרים היו אף יותר מופרכות).

אז כ-200 עותקים בשבוע וקצת זה אולי עוד לא רב מכר היסטרי, אך יודעי דבר טוענים שזה בהחלט נחשב נתון מרשים למכירות ביריד בלבד, בדוכן שמוצעים בו עשרות ספרים אחרים. נקווה שעכשיו, כשהספר כבר הגיע לרוב חנויות הספרים בארץ, ההמשך יהיה מוצלח לא פחות.

בהמשך השבוע הורע מזג האוויר, שהיה גרוע מלכתחילה, והלחות בכיכר היתה איומה. למרות זאת, גם הימים האחרונים ביריד היו מלאים חוויות טובות. היה לי נעים לבלות עם החברים בדוכן "גרף" ובאזורו, וגם הרביתי לבקר את חבריי בדוכן הוצאת "טל-מאי", שהיה לי כמו דוכן שני. פגשתי חברים וגם סופרים רבים – בהם הסופרת הנערצת עליי, לאה איני, שביקשה מראש לפגוש אותי ולקנות את ספרי (!) העליתי 50 תמונות נבחרות מהאירועים השונים לפייסבוק, באלבום תמונות שזמין לכולם.

לסיכום: היה לי שבוע (וחצי) עמוס בחוויות משמחות ובפגישות מרגשות. עם זאת, הייתי ממליץ לחגוג החל מהשנה הבאה את שבוע הספר בחודש פברואר…

בבלוג המצחיק "ילדי הקומדיה" פורסם קטע קצרצר מהספר.

אל תתביישו, לחצו כאן וקראו אותו!

אני עוקב אחר הבלוג המצוין "קורא בספרים" (בעיקר דרך עמוד הפייסבוק שלו) מיום הקמתו, וכבר קראתי את תשובותיהם של עשרות סופרים ואנשי ספרות אחרים על "השאלון" שלו. הפעם אני זה שעונה עליו, ואתם מוזמנים לקרוא על העדפותיי הספרותיות.

היום התראיינתי בתוכנית "המוסף לספרות" של רונה גרשון-תלמי ברשת א' של קול ישראל. היה נחמד מאוד להתארח באולפן ולפגוש את רונה, שהיא מקסימה ממש כמו שהיא נשמעת. היתה לנו שיחה מעניינת (נראה לי) על הספר, ואתם מוזמנים להאזין לה במלואה כאן:

בנוסף, התפרסמה היום ידיעה על הספר באתר Pop Tarts של אפי טריגר.

ביליתי בדוכן הוצאת "גרף" בכיכר רבין בשלושת הערבים הראשונים של שבוע הספר (רביעי, חמישי ומוצ"ש). אלה היו שלושת הערבים הטובים ביותר שחוויתי בתקופה האחרונה. כפי שהגדיר זאת חברי הסופר רועי סלמן, החוויה דומה למסיבת יום הולדת ארוכה שאתה לא רוצה שתיגמר. אתה חתן השמחה, וגם אם יש עוד כמה חתני שמחה אחרים (שהוציאו לאחרונה ספרים), האורחים שלהם הם גם האורחים שלך. יש אחווה ופרגון הדדי בין הסופרים, העורכים והמו"לים. הערבים האלה היו בשבילי השיא של מסע בן שלוש שנים, שבמסגרתו הכרתי רבים מהם – בכל רגע נתון נמצאים ביריד עשרות עורכים וסופרים שהייתי עמם בקשר בשנים האחרונות (בעיקר בדוכנים של "ידיעות ספרים" ו"כתר") – והיה כיף לפגוש אותם וגם להכיר חברים חדשים.
הדוכן של הוצאת "גרף" מאוכלס רוב הזמן על ידי רני גרף – המו"ל והעורך הראשי של ההוצאה, דידי חנוך – המתרגם המיתולוגי ומו"ל הוצאת "נובה" המתהווה שמתארחת בדוכן, והמוכרים הצעירים והחביבים יובל (הבן) ורוני (הבת). השכנים שלנו הם דורית תמיר ושי סנדיק המקסימים מהוצאת "תמיר//סנדיק", ועל הכול משקיף כל העת המפיץ, מומי מ"דיאלוג". למעט תנאי החום והלחות הקשים (בעיקר אמש), האווירה הכללית מאוד נעימה ומבודחת. אני מגיע לשם עייף, לרוב אחרי ימי עבודה מלאים בעבודתי ה"אמיתית", ונשאר ביריד עד שעות מאוחרות. עם זאת, האדרנלין וההתרגשות שמציפים אותי מחזיקים אותי עירני, ואני מתקשה להירדם גם כשאני כבר חוזר מותש הביתה.
הדבר המרגש ביותר עבורי הוא ללא ספק האנשים (הרבים!) שמגיעים לדוכן וקונים את "המלך צ'ינגיס הראשון", רובם זרים גמורים ש"סתם" מתעניינים בספר. הגיעו גם לא מעט חברי פייסבוק ששמחתי לפגוש, את חלקם לראשונה. גם ההורים שלי, בני משפחה אחרים וחברים קרובים ביקרו בדוכן וקנו עותקים של הספר. ביום חמישי העותקים כמעט אזלו בדוכן, ולשמחתי הגיעו חדשים במוצ"ש. יום הפתיחה לא היה עמוס במיוחד ביריד, אך נמכרו במהלכו יותר מ-20 עותקים של הספר. ביום חמישי שבוע הספר באמת "התחיל", ונמכרו במהלכו כ-50 עותקים נוספים, כמו גם במוצ"ש האינטנסיבי שבו המכירות היו דומות. עוד אין בידיי מספרים מדויקים, אך ניתן לקבוע ברמה גבוהה של ודאות כי נמכרו (בדוכן בלבד) למעלה מ-100 עותקים של הספר, עוד לפני שהגיע לרוב החנויות. את רוב זמני ביריד אני מעביר בחתימות והקדשות, וממש לא אכפת לי לעשות זאת כל הזמן!
לאור החוויות המשמחות ובניגוד לתכנון המקורי, כעת אני מתכוון להגיע לכיכר רבין בשלושה ערבים נוספים – הערב (ראשון), ביום רביעי ובערב הסגירה (מוצ"ש).
תודה רבה לכל מי שביקר ויבקר אותי שם!

התפרסמה ביקורת ראשונה על הספר בבלוג המצוין "אוצר מילים" של שרית פליין. כבר מהכותרת ("סוף סוף ספר מצחיק") ידעתי שהיא תהיה משמחת.

כותבת שרית: "'המלך צ׳ינגיס הראשון', ספרו של יונתן ילון (הוצאת גרף) גרם לי לצחוק בקול. בכריכה האחורית מתואר ילון כ'אחד הקולות המקוריים ביותר בספרות העברית העכשווית', ואכן זה אחד הספרים המקוריים והייחודיים שקראתי… הוא באמת לא דומה לאף ספר אחר, והכי חשוב – כיף לקרוא אותו."

ידיעה קצרה שמתייחסת ל"המלך צ'ינגיס הראשון" התפרסמה היום במוסף "שבעה לילות", בגיליון סוף השבוע של "ידיעות אחרונות":

כן, כן – הספר יצא ממכבשי הדפוס, קצת רזה אבל חתיך, וניתן לקנות אותו במחיר מוזל החל מהערב (יום רביעי, 15 ביוני 2016) ולאורך שבוע הספר בדוכני הוצאת "גרף" בכיכר רבין. תוך ימים ספורים הוא יגיע גם לכל חנויות הספרים בארץ – רשתות סטימצקי, צומת ספרים והחנויות הפרטיות.

בתמונה: מפגש ראשון של הסופר וספרו המודפס, כפי שצולם על ידי המו"ל בחצר ביתו

במועדים אלה אהיה בדוכני "גרף" ואחתום על ספרי (כל פעם למשך חצי שעה):

• היום (15/6) ב-20:30
• מחר (16/6) ב-20:30
• בשבת הזו (18/6) ב-21:00
• ובשבת הבאה (25/6) ב-20:30

אשמח לפגוש אתכם!

כפי שאני ממליץ לכותבים בכל הזדמנות, אם סיימתם לכתוב ספר וברצונכם לשלוח את כתב היד להוצאות הספרים, אל תעשו זאת בדואר, אלא דרך קשרים אישיים. טיפוח קשרים כאלה הם כבר נושא למאמר אחר. להתרשמותכם, הנה נוסח גנרי של הודעת דוא"ל שהשתמשתי בו בפנייה לגורמים בהוצאות ספרים:
הנושא: "המלך צ'ינגיס הראשון" – כתב יד לבדיקה
X שלום ונעים מאוד,
Y המליץ/ה לי לפנות אליך.
סיימתי לכתוב את הרומן הראשון שלי, "המלך צ'ינגיס הראשון", ורציתי להציע אותו לפרסום אצלכם בהוצאה.
האם להעביר את כתב היד אליך ישירות? אעריך מאוד אם תוכל/י לייעץ לי באשר לדרך הטובה ביותר לקידום הספר במסגרת ההוצאה.
בברכה,
יונתן ילון
(טלפון נייד)
—
לשלוח כתב יד להוצאת ספרים ללא מידע מקדים ואיש קשר ישיר זה כמעט חסר סיכוי. כאשר הדברים כבר הגיעו למשלוח פיזי, זהו הנוסח שלרוב השתמשתי בו:
לכבוד
(שם העורך/ת)
הוצאת X
שלום רב,
שמי יונתן ילון ואני מתכבד להגיש לכם את כתב היד שלי, "המלך צ'ינגיס הראשון".
מדובר ברומן הרפתקאות מודרני עתיר תככים פוליטיים, רומנטיקה והומור – כזה שיוכל לדבר למגוון רחב של קוראים. עלילתו מתרחשת ברובה בממלכת צ'ינגיסטן הדמיונית, אך היא כוללת קריצות אקטואליות לתרבות השלטונית במדינות אמיתיות ובהן ישראל.
"סיפור משעשע, עסיסי ומיוחד במינו עם כל המרכיבים של הרפתקה חובקת עולם. מבט מפוכח על רודנות וגם על סנטימנטליות, ועל מה באמת גורם לנו לדבוק בערכינו." יואב כ"ץ
אף שזהו רומן הביכורים שלי, יש לי ניסיון עשיר בתחום הכתיבה. ניתן לציין את ספר הסיפורים הקצרים שכתבתי בזמן שירותי הצבאי ("אהוב על בנות", ראה אור בהוצאת גוונים בשנת 2002). עם זאת, יצירתי המוכרת יותר היא "אושר בלי גבולות" – משחק מחשב עלילתי שהוּרד על ידי כ-200,000 ישראלים, ונבחר בידיעות אחרונות כמשחק הישראלי הטוב ביותר בכל הזמנים.
בעשור האחרון עסקתי רבות בכתיבה שיווקית כמנהל שיווק ויחסי ציבור (אוכל כמובן לסייע בתחומים אלה במידת הצורך). יש לי רקע בכתיבה עיתונאית, החל בעריכת עיתוני סטודנטים וכלה בכתיבת מאמרים מקצועיים עבור אתרים מובילים כ-ynet, וואלה!, נענע10 ו-TheMarker. בזמני הפנוי אני סוקר ספרי פרוזה בבלוג שלי, "ביקורות ספרים לממהרים".
אשמח לשתף עמכם פעולה בהוצאת הספר לאור.
בברכה,
יונתן ילון
(טלפון נייד, כתובת דוא"ל, כתובת פיזית)
—
שימו לב שלכל הוצאה יש דרישות משלה, וחלקן למשל מבקשות תקציר בן עמוד של הספר. אף שלא עודכן לאחרונה, אני ממליץ לכם לבקר באתר של הסופר אופיר עוז, שכתב בזמנו הרבה מאמרים מועילים בתחום.

אמרי זרטל הוא אחד ממעצבי העטיפות המובילים בישראל, ולמרבה השמחה הוא עובד גם עם הוצאת גרף. אתם מכירים היטב את הכריכות שהוא עיצב, שנמצאות כמעט בכל בית, אם כי כנראה לא את האיש שמאחוריהם. הנה כמה כריכות שלו שהוצגו בתערוכה "אמרי מעצב ספרים" (אוצרת: לי רמון, 2010):

במקרה של "המלך צ'ינגיס הראשון", אמרי לא נדרש לעצב את העטיפה "מאפס", כהרגלו, אלא להתבסס על הציור של המאיירת נועה ויכנסקי (על תהליך הציור ניתן לקרוא כאן). בשלב הראשון הוא העביר שלוש סקיצות לעטיפה. זו הראשונה:

זו השנייה:

וזו השלישית, שהיתה מועדפת על כולם:

במקביל העביר אמרי את העיצוב של גב הספר (התמונה שלי התווספה רק באחד מסבבי ההערות):

בניגוד לאנשי מקצוע אחרים, העבודה שלי מול אמרי לא היתה ישירות אלא דרך רני המו"ל. היא היתה קצרה ויעילה במיוחד, והתוצאה מדברת בעד עצמה!