במשפט אחד:

טרטוליאנו מאסימו אפונסו, מורה להיסטוריה בודד, משועמם ועם שם ארוך מדי, מגלה תוך צפייה בסרט וידיאו שחקן שנראה בדיוק כמוהו, ומחליט שהוא חייב לפגוש אותו.

ביקורת:

רוב הספר, ובעיקר חלקו הראשון, מלאים, סליחה על הביטוי, בזיוני שכל בלתי פוסקים, שבאים על חשבון עלילה כלשהי, מה שגורם לספר להיראות כמו תרגיל יבש בכתיבה מליצית. עם זאת, סאראמאגו, שידוע בחוסר חיבתו היתרה לשימוש בנקודות בסוף משפטים, היה מקבל ציון "עובר", ללא ספק, בתרגיל המדובר, ולקראת סוף הספר, העלילה משתפרת פלאים, וכמעט הופכת אותו ליצירת מופת.

ציונתן:

(סביר פלוס)