במשפט אחד:

חייל פשוט מהצבא האדום נשלח לשמור על מטוס בקולחוז מרוחק ונשכח על ידי מפקדיו.

ביקורת:

סאטירה יצרית ומשכנעת על המערכת הצבאית, אם כי לא כזאת שמגיעה לרמות האבסורד של החייל האמיץ שווייק. חיבבתי את הספר אך כעת, חודש לאחר הקריאה, אני בקושי זוכר ממנו משהו – מה שמרמז שזה לא אסון גדול לפספס אותו.

ציונתן:

(בינוני פלוס)