במשפט אחד:
חמישים סיפורים קצרים במיוחד שמערבבים בין מציאות יומיומית לדמיון פרוע.
ביקורת:
למרות שמדובר בקובץ סיפורים שאהבתי מאוד אי שם באמצע שנות התשעים, בקריאה מחודשת הרבה פחות התחברתי אליו. חלק גדול מהסיפורים נראו לי כמו בדיחות ילדותיות שאולי ידברו יותר לבני נוער. עם זאת, יש להעריך את יכולתו של קרת להעביר מדי פעם את הקורא חוויה רגשית משמעותית בשניים או שלושה עמודים בלבד.
ציונתן:
(סביר פלוס)