במשפט אחד:
חייל פשוט מהצבא האדום נשלח לשמור על מטוס בקולחוז מרוחק ונשכח על ידי מפקדיו.
ביקורת:
סאטירה יצרית ומשכנעת על המערכת הצבאית, אם כי לא כזאת שמגיעה לרמות האבסורד של החייל האמיץ שווייק. חיבבתי את הספר אך כעת, חודש לאחר הקריאה, אני בקושי זוכר ממנו משהו – מה שמרמז שזה לא אסון גדול לפספס אותו.
ציונתן:
(בינוני פלוס)