במשפט אחד:

סיפור חייו מלא העליות והנפילות של וולט, נער הפלא היתום שלמד לעוף.

ביקורת:

כנראה שמיהרתי להשמיץ את פול אוסטר, מכיוון שהספר הזה בהחלט היה מוצלח. הוא אמנם איבד גובה לקראת הסוף – היה אפשר לוותר בכיף על 50 העמודים האחרונים בספר – אך עד אז שמר על רמה גבוהה של עניין והציג עלילה משכנעת (חוץ מ… אתם יודעים, הקטע של בן אדם שיכול לעוף).

ציונתן:

(יותר מבסדר)