|
בשנת 1993 הוציאה חברת LucasArts את המשחק שהוא בעיני רבים יצירתה הגדולה ביותר. יומו של הטנטקל, משחק ההמשך ל-Maniac Mansion המצליח משנת 1987, הכה בהלם את הגיימרים של אותה תקופה. הוא הציג גרפיקה שטרם נראתה על המסך – ומרשימה אפילו בהשוואה למשחקים של ימינו. האנימציה הייתה כל כך טובה, ש-LucasArts עצמה לא הצליחה להגיע לרמתה במשחקים שהוציאה שנתיים לאחר מכן, The Dig ו-Full Throttle.
הסיפור מתחיל במוסיקה רוגעת שמחזירה אותנו אל אחוזתו הענקית של ד"ר פרד, המדען המטורף מהמשחק הראשון. מחוץ לאחוזה זורם נהר של פסולת רדיואקטיבית ועומדים שם הטנטקל הסגול והטנטקל הירוק, יצורים חמודים שברא המדען. הטנטקל הסגול שותה מהחומר גורם המוטציות, ופתאום הופך להיות פחות חמוד, ויותר גאון מטורף שרוצה להשתלט על העולם. דרך אגב, מדובר במוטיב חוזר – כמעט בכל קווסט שמכבד את עצמו מישהו מנסה להשתלט על העולם.
ד"ר פרד מחליט לבנות מכונת זמן ולשלוח את שלושת חבריו הפסיכיים, ברנרד, לברן והוגי, יום אחורה כדי למנוע את התקרית העגומה. אלא שהתוכנית משתבשת, וכל אחד נזרק למקום אחר על ציר הזמן – אותו יום, 200 שנה אחורה ו-200 שנה קדימה. כעת הם צריכים למצוא דרך לחזור להווה, ובאותה הזדמנות להציל את העולם מאימת הטנטקל הסגול.
הקווסט מציג עלילה אנרכיסטית, קטעים מצחיקים בטירוף, גרפיקה שלא מעולם הזה וגם דיבוב מצוין לדמויות. אז למה מקום 20? חובבי קווסטים רבים היו מדרגים אותו במקום הראשון. הסיבה היא שלמרות ש"על הנייר" מדובר במשחק מושלם, יש לו בעיה אמיתית של רגש. לדעתי קווסטים טובים, עם עלילה ביזארית ומופרכת ככל שתהיה, חייבים לעורר אצל השחקן חיבור רגשי והזדהות עם הדמויות הראשיות. פה הקווסט הזה נכשל, ופה קבור הטנטקל.
למקום 19
חזרה לביקורות
חזרה לדף הבית
|
