אומרים שהקווסטים חמים בסיביר

-

שחר גבריאל גרעין

שחר גבריאל גרעין מציג את רשמיו מהמשחק הראשון בסדרת Syberia, אחד הקווסטים המוערכים ביותר בשנים האחרונות

Syberia הוא ההוכחה לכך שז'אנר ההרפתקאות עדיין חי ובועט. המשחק הראשון בסדרה עוקב אחר סיפורה המופלא של קייט ווקר (Kate Walker).

קייט, עורכת-דין ניו-יורקית צעירה ומעט סנובית, יוצאת לוואלאדילן (Valadilene), עיירה באלפים הצרפתיים, על מנת להשיג את החתימות הדרושות להעברת השליטה על חברת הצעצועים המקומית ללקוחותיה (חברת צעצועים גדולה יותר).

כאשר היא מגיעה למעוז חפצה, היא מגלה כי היורשת האחרונה, שהייתה אמורה לחתום על המסמכים הדרושים, נפטרה. למעשה, קייט מגיעה לעיירה המשונה בדיוק בזמן להלוויה.

מהרגע הזה העניינים מתחילים להסתבך עבור קייט. המסע הקצר שלה לעיירה הקטנה והשוממה הופך למסע ברחבי אירופה בחיפוש אחר היורש החוקי של החברה.

במהלך המשחק מגלה קייט סודות כמוסים על עברה של העיירה ושל המשפחה השולטת במפעל, שהיה המרכז הכלכלי שלה.

תסריט המשחק כתוב בצורה נהדרת. כל מילה וכל משפט נמצאים במקומם ומתאימים לדמות שאומרת אותם. עלילת המשחק מספקת לשחקן עניין רב, ובהחלט הייתה יכולה להיות בסיס לסרט הוליוודי עתיר תקציב. המשחק משוחק באמצעות ממשק קלאסי של "הקלק והצבע", בדיוק כמו בקווסטים הקלאסיים האהובים.

במשך כל המשחק נוביל את קייט בניסיון למצוא עצמים כאלה ואחרים ולשלבם עם עצמים שונים, אנשים מוזרים או נופים מרהיבים. זו בעצם המשמעות של משחק הרפתקאות קלאסי, ומשחק זה מעביר את הרעיון הישן בצורה הטובה והיפה ביותר.

דרך נוספת לפתור תעלומות ולגלות סודות היא תוך כדי שיחות. ישנן מספר דמויות ססגוניות ומשונות לכל אורך המשחק, איתן קייט יכולה וצריכה לדבר. כל אחת מהדמויות מספקת לקייט מידע נוסף על ההתרחשויות, ונותנת לה את הרמז הדרוש לפתרון פאזל זה או אחר.

על מנת לשאוב את כל המידע הדרוש מכל דמות, צריך להשיג מידע מדמויות אחרות. אם דמות מסוימת רומזת שדמות אחרת יודעת משהו על נושא מסוים, עליכם ללכת לדמות השניה ולשאול אותה שאלות על הנושא.

למרות הרמה הגבוהה של השיחות, יש כאן גם "פאשלה" קטנה של היוצרים: השיחות מאוד חוזרות על עצמן. אפשר לשאול כל אדם את אותה שאלה מספר פעמים בלתי מוגבל ותמיד לקבל את אותה תשובה. זה קצת מעיק עם הזמן, אך אפשר להתעלם מזה.

הפאזלים במשחק מקוריים וקשים מאוד – לעיתים אף קשים מדי. קרה שנתקעתי הרבה זמן בפאזל מסוים לא מכיוון שלא היה לי את ה"היגיון" הדרוש, אלא מפני שחסרתי השכלה רלוונטית בנושא מסוים (קריאת תווי מוזיקה לדוגמה). הבעיה הזו, למרות התסכול המר שהיא גרמה, לא שכיחה מספיק כדי להוריד מאיכותם של הפאזלים וממקוריותם.

כל חידה שונה מהקודמת. חלקן מובנות מאליהן וחלקן לוקחות זמן מה עד לפתרון, אך כולן כולל כולן הגיוניות לחלוטין. הן מספקות תחושת אתגר בעת הניסיון לפתרון, ותחושת סיפוק אדירה כאשר סוף סוף מצליחים לפתור אותן. זהו בהחלט אחד החלקים החזקים של המשחק, ורמת הקושי הגבוהה מתקבלת מבחינתי בברכה.

המשחק נראה פשוט נהדר. הדמויות הן אולי לא מהמפורטות ביותר בשוק אך כל אחת מהן ייחודית ונראית מצוין. הסביבות הן ללא ספק הדבר הכי יפה במשחק. כל מקום הוא שונה ויפהפה בצורתו הוא, וכל אזור מפורט בצורה אופיינית ומגוונת. קרה לא פעם שעצרתי לרגע מלשחק במשחק בשביל להביט בנופים הנהדרים והמפורטים. לא פעם מצאתי את עצמי עם לסת "משפשפת את הרצפה" לנוכח היופי עוצר הנשימה של הנופים במשחק, פולט זעקות שבר כגון "וואו" ו"מדהים"...

האזורים במשחק נעים בין העיירה המשונה, לעיירת כורים נטושה ועד לבית מרזח למבוגרים. בכל המקומות הללו מחפשת קייט אחר היורש המסתורי.

מנוע המשחק נראה מצוין, ומדי פעם ישנם סרטונים מרונדרים מראש. חלקם טובים יותר וחלקם פחות. האפשרות לראות את כל הסרטונים שכבר הוצגו בפני השחקן דרך התפריט הראשי, ותוך כדי משחק, הייתה רעיון מצוין – מפני שגם בהם יש לעיתים רמזים קריטיים למשחק.

המשחק התברך בסאונד נהדר. המנגינות נעימות לאוזן ולא חוזרות על עצמן, אפיות כשצריך ופחות אפיות כשלא. האפקטים בכל המשחק נהדרים ומתאימים בדיוק לסביבה ולאווירת המשחק. כל אפקט, הן המעליות החורקות והן הרכבת הרועשת, הוקלט בצורה מושלמת עבור המשחק ומשדרג את רמתו.

הדיבוב במשחק לעולם לא מוגזם, ולכל דמות יש קול ייחודי המאפיין אותה. השחקנים (האנונימיים) עושים עבודה נהדרת ואין על מה להתלונן.

הצד הבעייתי של במשחק הוא כמובן הקהל אליו הוא פונה. המשחק מכוון לקהל אינטילגנטי ואקסלוסיבי יחסית של גיימרים, ולכן לא מתאים כל כך לאלה המעדיפים לחיצות מהירות על מקשים על פני מחשבה ושימוש בהיגיון.

המשחק הנו קצר יחסית, ובגלל היותו קווסט לינארי אין טעם לשחק בו בשנית. למרות (חוסר) האורך, כל דקה שלו שווה את ההשקעה.

כמו כן המשחק "אכזרי" משהו מבחינת רמת הקושי שלו, ולכן שחקנים חדשים בז'אנר לא יאהבו אותו במיוחד. ניתן לראות בבירור שהוא מכוון לקהל יעד של שחקנים "כבדים" ומנוסים.

ההתקדמות במשחק מעט איטית, אך אם אתם אוהבים לחשוב ולפתור חידות, ומתגעגעים לזמנים שבהם הקווסטים של Sierra שלטו ביד רמה בתעשיית המשחקים, המשחק הזה מתאים לכם כמו כפפה ליד. כל דבר בו משלים את האחר בצורה נהדרת, והתקלות המעטות שיש בו מתבטלות כהרף עין לעומת יתרונותיו העצומים.

בשורה התחתונה, כל "גיימר חושב" יהנה מהמשחק הזה וינצור את תחושת הסיפוק בסיומו (המסקרן, יש לומר). אם אתם אוהבים אתגרים מחשבתיים, זהו המשחק בשבילכם.

כמה זה במספרים?

גרפיקה: 9

סאונד: 9

משחקיות: 8

סיפור: 10

מקוריות: 10

אורך חיים: 7

"התרגשות": 10

ציון סופי (לא ממוצע): 91

הביקורת פורסמה לראשונה באתר All-il.

חזרה למאמרים

חזרה לעובדות

חזרה לדף הבית