במשפט אחד:
ארבעים שנה לאחר האירועים ב"מלכוד 22", יוסאריאן עדיין סובל מהיפוכונדריה, נפגש עם חבריו מהספר הראשון, ושוקל כיצד להתמודד עם שואה גרעינית.
ביקורת:
כל הספרים של ג'וזף הלר פרט ל"מלכוד 22" לא זכו להצלחה, אך למעשה מדובר כאן בספר המשך סביר בהחלט. רובו מתנהל בעצלתיים, אבל הסוף שלו פשוט נפלא.
ציונתן:
(שווה קריאה)
חייב לציין שקראתי את זמן סגירה לפני מספר שנים ואיני זוכר את העלילה, אם בכלל קיימת עלילה. אני רק זוכר שהספר נראה לי טרחני ומייגע, והסגירה לקחה הרבה מאוד זמן ומאמץ לסיימה. איפה זה ואיפה הפנינה הנהדרת מלכוד 22? הספרים האחרים של ג'וזף הלר, למרות שלא זכו להצלחה הפנומנלית של מלכוד 22, היו לא רעים בכלל.