במשפט אחד:
בן מנדלסון, אדם הכותב סופים עבור סופרים מתוסכלים, מחפש אחר אשתו המנוחה בעולם הבא.
ביקורת:
ספר מורכב עם פוטנציאל גדול שאינו תמיד ממומש. הדיאלוגים לעיתים מעט מאולצים וההתרחשויות לרוב קיצוניות או בנאליות מדי. חלקו השני של הספר כתוב הרבה יותר טוב מהראשון (אך באופן אירוני דווקא הסוף מאכזב). הדמויות מאופיינות כהלכה וחלקן מוצלחות במיוחד. יש לשבח את תעוזתו של המחבר לכתוב רומן ביכורים גרנדיוזי שמשלב אלמנטים של פנטזיה ומדע בדיוני, דבר לא מצוי במקומותינו.
ציונתן:
(סביר פלוס)
אכזבה.
משבחים את הספר הזה ולא ברור לי למה.
הדבר העיקרי שניכר בו הוא שהוא אכן ספר ביכורים אפילו בוסרי, ועריכה של ההוצאה לא טרחה ללטש אותו.
לפרקים רבים היד הרופסת של העורך ניכרת מאוד.