במשפט אחד:

דרכיהם של דקסטר הבליין ואמה האינטלקטואלית מצטלבות במספר הזדמנויות לאורך שני עשורים.

ביקורת:

מדובר בסוג של "כשהארי פגש את סאלי – גרסת הרומן", אך כמו הסרט ההוא, גם כאן מדובר בקומדיה רומנטית ראויה ומשעשעת. שתי הדמויות הראשיות מצחיקות ומעוררות הזדהות, והתיאורים של לונדון החל מסוף שנות השמונים מלאים בפרטים נוסטלגיים. לקראת סוף הספר יש טוויסט מיותר בעיניי, ולמעשה היה עדיף פשוט לסיים אותו 50 עמודים קודם. אין פה שום דבר שעוד לא קראתם או ראיתם, אך יש פה סיפור קיטשי-במידה שצפוי להעביר לכם כמה שעות טובות בכיף.

ציונתן:

(יותר מבסדר)

שתפו את הביקורת עם חבריכם!