במשפט אחד:
דויד מרטין, סופר קשה יום בברצלונה של שנות העשרים, נשכר על ידי עורך מסתורי במטרה לכתוב ספר יוצא דופן.
ביקורת:
שני השלישים הראשונים של הספר מוצלחים במיוחד, בזכות השילוב בין סיפור אימה גותי להומור ציני ואפילו קליל לפרקים (בעיקר הקשר הקומי בין דויד ואיזבלה הנפלאה). בסוף נעלם ההומור ונשארת רק האימה, מה שהותיר אותי מעט מאוכזב. על אף אקורד הסיום הצורם, מדובר בתעלומה מרתקת וקשה להניח את הספר מהיד.
ציונתן:
(טוב מאוד)