במשפט אחד:
מרלין יוצא להציל את אביו מהתוהו ובוהו של ממלכות התוהו.
ביקורת:
גם אם סוף הספר לא רע בכלל, אף הוא סובל מהבלגן שמאפיין את רוב הספרים שקדמו לו (בחמישייה השנייה של אמבר). מצד אחד עדיין יש כאן את האווירה המגניבה של העולם שיצר זילאזני, ומצד שני נשארתי בדעה שהוא היה צריך להפסיק אחרי הספר החמישי.
הערה:
הספר העשירי והאחרון בחציה השני של סדרת אמבר.
ציונתן:
(סביר פלוס)