במשפט אחד:
באמצע שינת החורף של משפחת המומינים, מומינטרול מתעורר ומגלה שיש בחוץ עולם מסעיר שלא הכיר.
ביקורת:
ספר המומינים הזה היה ארוך, רציני וכתוב בשפה גבוהה יותר משאר ספרי הסדרה שקראתי, מה שעשה אותו קצת פחות נגיש לילדים. עם זאת, בשבילי ה"חסרונות" הללו היו בעיקר יתרונות. נהניתי בעיקר מהאופן שבו ינסון הציגה את הסביבה החורפית ואת הדמויות החדשות.
ציונתן:
(שווה קריאה)