במשפט אחד:

מנהלת בחברת ביטוח תומכת בשני אחיה שעוברים דרמות משפחתיות, ומגלה במקביל שגם אצלה בבית יש בעיות כבדות משקל.

ביקורת:

הספר עוסק בנושאים מאוד לא פשוטים, אך עושה זאת בצורה כה שנונה ומחויכת, שהוא היה בעיניי יותר מצחיק מעצוב. הכתיבה סופר-ריאליסטית, אך ישנם כמה דיאלוגים "דיבוריים" שלתוכם מסתנן לעיתים מִשלב גבוה מדי. לדוגמה: "היא סירבה בטענה שאין סיכוי שהפגישה לא תצליח, ולכן אין טעם לדוש בדברים סתמיים" (עמוד 107), או: "אני חושב שזו הסיבה העיקרית לכך שהיא סירבה לאורך השנים להפצרותיו של בעלה להיכנס להיריון" (עמוד 248). עם זאת, הדבר לא פוגע מהותית בחוויית הקריאה. הספר בהחלט היה מרתק, ובניגוד להרגלי סיימתי לקרוא אותו ביממה אחת.

ציונתן:

(יותר מבסדר)

שתפו את הביקורת עם חבריכם!