במשפט אחד:
איתמר בן השלושים-ומשהו נזכר בימיו נעוריו בשנות התשעים הגראנג'יות.
ביקורת:
הספר אמנם לא חף מבעיות, בעיקר בגלל כמה החלטות עריכה תמוהות בעיניי – דיאלוגים שמערבבים משלב נמוך וגבוה, כתיבה של אנגלית בצורה לא אחידה או תקנית, ומחסור בולט בקונפליקטים בסיפור. עם זאת, קראתי אותו במהירות ובעניין רב, אולי כי נכתב כמו יומן שלי מהשנים האלה ועסק בהרחבה בלהקות הרוק שגדלתי עליהן באותה תקופה. מומלץ מאוד לילידי סוף שנות השבעים ותחילת השמונים.
ציונתן:
(טוב מאוד)