במשפט אחד:

שלושה תלמידים עם כוחות על-טבעיים – הקוף, החזרזיר ובן-החול – מלווים כוהן בודהיסטי שנשלח להודו כדי להביא כתבי קודש לסין.

ביקורת:

מדובר באחד מ"ארבעת הרומנים הקלאסיים" הסיניים, והשני שניסיתי לקרוא (את "חלום החדר האדום" לא שרדתי). "קוף" נכתב בסוף המאה ה-16 והוא אחד מהדברים הכי פסיכיים שקראתי מעולם. יש בו יותר פנטזיה מעשרה ספרים של טולקין – אלים, שדים, מפלצות, דרקונים, צבים מדברים, קניבלים, משני צורה ומכשפים – בעצם כל דבר חוץ מסקס. קשה להתמיד בו בגלל העלילה ההזויה, אבל מדובר בחוויה מעניינת אם תוכלו לגייס מספיק סבלנות.

ציונתן:

(שווה קריאה)

שתפו את הביקורת עם חבריכם!